צוות יוקר המחיה והתחרותיות עסק בעיקר בקשר שבין רמות המחירים והזמינות של מוצרים ושירותים לציבור הרחב, לבין פעילותם של השווקים בישראל. חברי הוועדה ערכו פגישות רבות עם אזרחים "בימי שיתוף הציבור", וקיבלו מכתבים בנושא. בכך, גיבשה הוועדה תובנה מרכזית אשר הנחתה אותה לאחר מכן בפעולתה.
התובנה אליה הגיעו החוקרים עסקה במצוקת היומיום של החיים בישראל, דבר המתקשר לעליית מתמדת במחירי המזון, הדיור, החינוך והבריאות. כל אלו יצרו אצל רבים מן האזרחים מצוקה כלכלית ואף קושי קיומי של ממש. לאור הממצא, ועדת המשנה לנושא יוקר המחייה והתחרותיות שמה לה מטרה עליונה והיא להציג בפירוט ניתוח כלכלי של השינויים שחלו ביוקר המחייה, ושל הגורמים המרכזיים העומדים בתחתית שינויים אלו.
ע"פ הממצאים שנבעו מן הניתוח, העלייה המשמעותית שחלה בישראל ביוקר המחייה נבעה משלושה גורמים בסיסיים:
א. כשל מתמשך ברגולציה הכלכלית שמפעילה הממשלה, בהיבט השפעתה על יוקר המחייה.
ב. העדר חשיפה יעילה לתחרות הבינלאומית, בתוך מגזרים שונים במשק הישראלי, והצבת חסמים רבים מצד השלטון לייבוא מוצרים.
ג. קיום שווקים ריכוזיים במשק והצרת התחרות בענפי משק רבים.